שורשי הביואורגונומי מתחילים בשנות ה30 של המאה ה־20 בעבודתו של הפסיכואנליטיקאי וילהלם רייך, מתלמידיו של פרויד. רייך היה הראשון שטען לקיומה של אנרגיית חיים אוניברסלית, אותה כינה "אורגון" אנרגיה הזורמת בכל היקום ומניעה את מערכת הגוף והנפש. לדבריו, כאשר זרימה זו נחסמת, עלולות להופיע הפרעות רגשיות ופיזיות.
בישראל של שנות ה80 המשיך רפי רוזן ז"ל את דרכו המחקרית של רייך, וגילה דרך מעשית לעבוד עם אנרגיית האורגון. רוזן הבחין בתגובה עדינה בעפעפיים תגובה טבעית של מערכת העצבים לשינויים אנרגטיים – ופיתח ממנה כלי אבחוני וטיפולי ייחודי: טכניקת העפעוף.
מתוך גילוי זה נולדה שיטת הביואורגונומי גישה טיפולית אנרגטית מדויקת, הפועלת על השדה האנרגטי של האדם ללא מגע וללא שימוש באמצעים חיצוניים, אלא דרך תקשורת אנרגטית עדינה ויכולת לזהות חסימות ברובד העמוק ביותר.




